בטקסט "מדוע אני כותב", 1984, מצביע ג'ורג' אורוול על העניין האסתטי כאחת הסיבות שמניעות אותו לכתיבה ויצירה. אורוול כותב: "עניין אסתטי. תפיסה של יופי בעולם שבחוץ או מצד שני בצורות (מילים) ובסידורן המוצלח. הפקת הנאה מהשפעת צורה (מילה) אחת על משנהה, מהלכידות של קומפוזציה (פרוזה) טובה או מהקצב של אובייקט (עלילה). על הרצון לשתף בחוויה שמרגישים שהיא בעלת ערך ואסור להחמיץ אותה". 

"הטקסט של אורוול היווה עבורי נקודת מוצא לפרויקט הגמר, שעוסק בחפצים יומיומיים, מוכרים, בעלי שם, היסטוריה והקשר." מסביר מן, "מצאתי בפרויקט הזדמנות להתייחס לעיצוב מנקודת מבט פורמליסטית הוליסטית, לעסוק בכוח של החפצים סביבנו – על הצורות, הארגון והנראות שלהם, על היכולת שלהם לעורר בנו תחושות מסוימות – ולדון בתפקידם של החפצים והחומרים מהם הם עשויים בחיינו."

טום בחר לעצב סדרת שרפרפים, עליה הוא החיל מרכיבים ניגודיים. כאשר הניגוד המוביל את עיצוב הסדרה הוא מחבר בין רכות וקושי הבאים לידי ביטוי באופן שונה בכל אחד משלושת השרפרפים. אותו קיום של ניגוד הוא אחד המרכיבים החזקים ביותר על מנת המדגיש  את יופיה של היצירה ונוסף על כך, מיצר זרימה תפיסתית –  כאשר אנחנו חווים אינטרקציה שמפעילה אותנו, היא כזו שאנחנו חווים בתור גמול ובכוחה להעמיק את הקשר שלנו עם חפץ מסוים.

טכניקה וחומרים: עיבוד שבבי בשילוב עבודה ידנית, מייפל קשה.