מהו עתיד  החינוך הציבורי בעיר צפופה ? מה עתיד המבנה , החצר, הכיתה  ?

"החינוך אמור לקחת אותנו לעתיד. לכן יש לנו עניין רב בחינוך" (קן רובינסון) .

האוכלוסייה גדלה בקצב של 2% בשנה, מה שאומר הכפלה כל 30 שנה לערך.  מערכת החינוך צריכה להתכונן אם כן להכפיל את עצמה ב- 30 שנים הבאות, ומכאן עולה השאלה,  מה יהיה עתידו של החינוך הציבורי  אשר כלוא בעיר המתפתחת וגדלה סביבו, בלי יכולת לגדול פיזית ולהכיל את השינוי.  חוסר בשטח עבור מבני חינוך הוא כבר היום      נושא מאתגר, וניתן לראות שברובם הגדול של בתי הספר בערים נעשית בנייה לצורך הוספת  כיתות.  בניה כזו באה על חשבון חצר בית הספר.  או שהבנייה נעשית לגובה אך זה מביא אתו לא מעט אתגרים  כמו מערכת התנועה,  המרחק מהחצר,  הניתוק בין הקומות, ועוד . 

בפרויקט זה מציעה גולן  מודל חדש עבור החינוך הציבורי, ובתוך כך  נוגעת בבעיות נוספות שהחינוך הציבורי סובל מהן. המודל החדש חי בעיר, מתפתח יחד איתה, ומחבר בין חינוך, עיר, קהילה ומרחבים ציבוריים .