דקו-תורה עתליה כהן

הנחייה:
יוסי קצב

ברחבי העולם, קהילות השתמשו במכוניות בדרכים שונות ויצירתיות כדי לבטא את הזהות האישית והקבוצתית שלהן. "דקוטורה" ,הינה תת-תרבות יפנית ופירושה משאיות יפניות מקושטות באופן אקסטרווגנטי ומרשים. לנהגים זוהי דרך להראות את זהותם ואישיותם ולהתגאות ביצירתם. 

חללים אלו הופכים עבורם לבית שני ומשקפים מאפיינים וטעמים אישיים. מריפודים ז'קארד, קטיפה וקווילט, מנורות שנדליר ועד לפנלים חיצוניים, מעוצבים למראה גאומטרי ועתידני, מוארים באורות לד צבעוניים ומכוסים בציורים ידניים.

האופנה ביפן הושפעה מאמריקה וה״אמטורה״ הינה דוגמא לכך. מותגים יפנים שיכללו את סגנון הלבוש המסורתי של אמריקה, הצעירים ביפן הטמיעו אותו ופיתחו את סצנת אופנת הרחוב בטוקיו הידועה בגיוון ובנועזות שלה כדרך לביטוי עצמי בדומה לנהגי המשאיות.

"בפרויקט חקרתי את הדיאלוג בין האופנה היפנית וההשפעות האמריקאיות תוך התייחסות לאופנת הרחוב הוורסטילית ביפן היום. הקונטרסט בין עולם המשאיות, הלכאורה הקשוח, לבין הנוסטלגיה והקישוטיות המקושרת לסצנת ה"דקוטורה" הביא אותי ליצור קולקציית גברים היברידית המקשרת בין העולמות משלבת בין האסתטיקה העשירה והמוגזמת של המשאית מבדי ריפוד, קטיפה ושיבוץ אבנים, לבין לבוש אייקוני אמריקאי כמו מעיל הפוטבול ופריטי ג'ינס, בהשפעת עולם המכונאות." מסבירה כהן.